ת"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
|
1004-06
13/02/2012
|
בפני השופט:
שאהר אטרש
|
| - נגד - |
התובע:
שימונוב גרשון
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
1. המבקש הורשע בביצוע עבירות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים, בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע ובעבירה של הסתייעות ברכב לביצוע עבירת פשע ונידון ל- 7 שנות מאסר לריצוי בפועל ונפסל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 שנים בפועל וכן לרכיבי ענישה נוספים.
2. המבקש השתחרר מבית הסוהר ביום 28.12.10. בבקשתו מיום 15.1.12 (זו המונחת בפני) טוען המבקש, כי מאז שנעצר לא עלה בידו להפקיד את רישיון הנהיגה שלו ומאחר וחלפו 6 שנים למן מתן גזר הדין, הוא מבקש לאפשר לו להוציא רישיון נהיגה חדש, הנדרש לו לצורך עבודתו בתור נהג מונית.
במהלך הדיון טען המבקש, כי זו פעם ראשונה שהוא מקבל עונש פסילה ולא ידע שעליו להפקיד את רישיון הנהיגה שלו.
המבקש הציג לעיוני את רישיון הנהיגה שלו, שהיה בתוקף עד ליום 23.12.10.
3. המשיבה מתנגדת לבקשה; לטענתה מנין תקופת הפסילה תחילתו ביום הפקדת רישיון הנהיגה. ב"כ המשיבה סבורה, כי טענתו של המבקש, כי לא הפקיד את רישיונו עקב היותו אסיר, היא מופרכת מן היסוד; למבקש בני משפחה שניתן היה להיעזר בהם להפקדת הרישיון. בנוסף, המבקש יכול היה לשלוח את הרישיון בדואר או לדאוג להפקדתו בכל דרך אחרת, אך הוא לא טרח להפקידו אף לאחר ששוחרר ממאסרו.
במהלך הדיון הפנתה ב"כ המשיבה להוראות סעיף 42(ג)(2) לפקודת התעבורה, לפיהן בחישוב תקופת הפסילה לא יבוא במנין תקופה שבה נשא בעל הרישיון עונש מאסר על עבירה בגינה נפסל; עוד נטען, כי רישיון הנהיגה של המבקש נפסל בשנת 1998 והוא הפקידו בשנת 1999, כך שמדובר במי שידע מה עליו לעשות, הגם שהוא היה מיוצג על ידי עו"ד.
4. לאחר עיון בנימוקי הבקשה והתגובה ולאחר שמיעת טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה דחייה.
ההוראות הרלוונטיות לענייננו מעוגנות בסעיף 42 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] ובתקנה 557 לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.
סעיף 42 לפקודת התעבורה קובע כך:
"
(א) פסילה שהטיל בית משפט מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לפי פקודה זו תחל ביום מתן גזר הדין אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.
(ב) הוטלה פסילה על מי שנדון לפסילה במשפט קודם אשר תקופתה טרם נסתיימה, תהיה הפסילה שהוטלה כאמור מצטברת לקודמתה ותקופתה תחל בתום הפסילה הקודמת.
(ג) בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במנין -
(1) התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה;
(2) תקופה שבה נשא בעל הרשיון עונש מאסר על העבירה שבגללה נפסל כאמור".
תקנה 557 לתקנות התעבורה קובעת כך:
"
(א) הודע לבעל הרשיון על פסילת רשיונו או על התלייתו על ידי בית המשפט או לפי צו של קצין משטרה או לפי החלטה של רשות הרישוי, לפי הענין, ימציא את רשיונו כאמור בחלק זה אף אם רשיונו אינו בר-תוקף אותה שעה.
(ב) הוכח על פי תצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, למזכיר של בית המשפט שהרשיע בעל רשיון נהיגה, או לקצין משטרה או לרשות הרישוי, לפי הענין, כי רשיונו של בעל רשיון נהיגה שנפסל כאמור בחלק זה אבד ואין בידו כל עותק של הרשיון, יתחיל מירוץ תקופת הפסילה מיום שהומצאה ההצהרה לרשות שהטילה אותה.
(ג) מצא בעל הרשיון את הרשיון שאבד ימציאו מיד לבית המשפט, לקצין משטרה או לרשות הרישוי שהחליטה על הפסילה.
(ד) (בוטלה).